מאת: רני מימון, מימון שתילי איכות
מקור הגרניום הנו בדרום אפריקה, ליתר דיוק כיף התקווה הטובה. הגרניום הובא למערב ע"י האנגלים במאה ה -17. מקור השם הוא- גרנוס- או עגור ביוונית בשל צורת הפרי. מאנגליה התפשט הגרניום לכל אירופה ולכל העולם למעשה.
אנו במשתלות מימון עובדים עם המטפח סלקטה שהינו מהמטפחים המובילים בעולם ולא רק בגרניום.
הגרניום הינו צמח חסכוני במים ועמיד לתנאי חום, בייחוד הגרניום עלה כהה אשר טופח במיוחד לאזורי אקלים חם כמו שלנו. במשך השנים נוצרו אלפי הכלאות וכיום המגוון רב ביותרת ומתחלק למעשה למספר קבוצות עיקריות:
גרניום וילה
הגרניום הזוחל המוכר לנו יותר כגרניום וילה שהוא זן משתרע בצורה אגרסיבית ויחודו פרח פשוט עם 5 עלי כותרת. מצוי ב 5-6 צבעים. השימוש העיקרי בו כצמח אדנית וכן כיסוי שטח. זן עמיד מאד בתנאים קשים.
גרניום זוחל פרח מלא
הגרניום הזוחל פרח מלא שבו הצימוח פחות אגרסיבי אך הפרחים מורכבים ולכן נקרא פרח כפול ובו יש מגוון רב ביותר של צבעים. משמש בעיקר לאדניות וסלי תליה (בסקטים).
גרניום זקוף
כשמו כן הוא גרניום זקוף עם מגוון פריחה גדול המתחלק לתת זנים כמו גרניום עלה בהיר אשר הינו יותר גדול יחסית מבחינה צמחית וגרניום עלה כהה שהוא פיתוח של השנים האחרונות והוא יותר קומפקטי וגם עמיד ביותר לחום.
בשנים האחרונות טופח בקו העלה הכהה קוו טיפוח של פרח מגוון דו צבעי אשר נקרא קיס או נשיקה בעברית המאופיין בצורתו הכדורית עם פריחה שופעת. וכן קו נוסף דו צבעי מעט יותר גבוהה שהוא כיום מהמובילים בעולם והם הזנים ליאנה (בארץ – ליצ'י), וינטה וקורלי (נמכרים בארץ בשם ורוד דובדבן). שימוש גם באדניות כחלק העליון של האדנית אבל בעיקר לתיחום שבילים וכיסוי שטח.
גרניום צרפתי או גרניום ריגל בשפה המקצועית
גרניום שפורח בתקופת האביב. ייחודי בפרחיו המיוחדים והענקיים.
זן נוסף – גרניום מיני צרפתי/ אנג'ל אייז אשר פורח גם הוא באביב ולמעשה עד יולי ולאחר מכן יש רק עלווה וכמעט ואין פריחה כלל.
גרניום עלה מגוון
גרניום אשר ייחודו הוא צבע העלים וצורתם וכמעט ואיין חשיבות לפרחים.
גרניום ריחני
גרניום אשר יחודו בריח העלים. בעבר ניתן היה להשיג בארץ גרניום לימוני. כיום יש מספר סוגים של גרניום ריחני בצורות צימוח, צבע פרח וריח שונים.
הייחוד של משתלות מימון שתילי איכות בגידול גרניום הוא בגלל שאנו כמגדליי ייחורים אשר עובדים עם אחד המטפחים המובילים בעולם ומייצרים עבורו חומר ריבוי, בוחנים את הזנים השונים ומוציאים לשוק רק את הזנים העמידים ביותר לתנאי הארץ.
כמו כן אנו מחליפים כל שנה את צמחי האם לצמחים חדשים מתרבית רקמה, ולמעשה כל שתיל שהלקוחות בארץ מקבלים הינו שתיל ברמת ניקיון של חומר ליצוא. אנו עומדים בתקנות האיכות הכי גבוהים בעולם בפיקוח הגנת הצומח הישראלית המבקרים אותנו אחת לחודש.
בזני סלקטה אנו בלעדיים בארץ גם בגרניום וגם ברב שנתיים האחרים.
טיפול בגרניום
שלא כמו שרוב האנשים חושבים אפשר לשתול גרניום בארץ כמעט כל השנה ועדיף בסתיו ובאביב.
דווקא צמחים שנשתלים בסתיו אמורים לתת אפקט פריחה לקראת החורף, להתבסס כצמח ולעבור את החורף שאצלנו הוא בערך תחילת האביב באירופה.
בימים אלו רצוי לגזום את הצמחים ולתת להם להתפרץ כך שאנו מגיעים לאביב עם צמח במלוא פריחתו.
יש לטפל בצמחים כל הזמן ולהוריד פרחים יבשים ועלים יבשים למרות שרוב הזנים נקראים "סלף קלינניג"
אבל לוקח זמן עד שהצמח באמת מתנקה מהפרחים היבשים.
בשל בעית המים בישראל חשוב לדעת כי הגרניום הוא צמח שגם אם לא ישקו אותו חודש הוא לא ימות, אפשרי בהחלט להוריד בהשקיה של גרניום וגם שתילים אחרים עד 40% מכמות המים שבעלי הגינות משקים. מספיק בהחלט להשקות גרניום פעם בשבוע בתנאי הבצורת שאנו נמצאים בהם. יכול להית ואני לא בטוח שכך שהגרניום יראה קצת פחות יפה אבל עדיין הגינה תהיה פורחת עם חסכון אדיר במים.
למעשה רוב התמותה של גרניום בגינות ובאדניות נובע מעודף מים ולא מחוסר.
יש לשים לב כי בחדשים החמים מאד כיולי ואוגוסט יש תמותה של הרבה צמחים וגם גרניום, ולדעתי זה מעודף מים מכיוון שהצמחים אשר טבעית יודעים להתגונן מחום ע"י סגירת פיוניות כאשר חם מאד ולח מאד אינם מאדים מים ורוב האנשים חושבים שבגלל שחם צריך לתת יותר מים ולמעשה נוצר עודף מים בבית השורשים מכיוון שהפיונית סגורות ואיין אידוי של המים ע"י הצמח.
בעיה חמורה נוצרת בעיקר באדניות אשר קולטות את חום השמש ונוצר חום של בין 40-50 מעלות בבית השורשים דבק שגורם ל"בישול" השורשים ולהגברת הזיהומים של פטריות ובקטריות למינם.
מחלות ומזיקים
הגרניום הנו מהצמחים העמידים שיש , אך ישנם מספר מחלות ומזיקים בעיקר שיכולים לפגוע בו.
אקריות אדומות
מזיק שבשנים האחרונות פוגע בגרניום בצורה קשה. מופיע בעיקר כאשר הטמפרטורות עולות והיובש עולה. הבעיה היא שכאשר מזהים ויזואלית את הנזק לפעמים זה כבר מאוחר מידי.
הנזק של האקריות נגרם בעיקר לעלים אשר הופכים חומים ובטעות מזוהים כמחלת עלים ולא כאקריות.
זיהוי מוקדם ימנע תמותה של השתילים. האקריות יושבת בעיקר בתחתית העלה, ואפשר לזהות אותם בזכוכית מגדלת וכאשר ממשים את העלה ישנה תחושה של חול ואנשים שיש להם חוש ריח טוב יכולים להריח את האקריות (הריח הוא מתקתק).
עש הטבק
מזיק שלמעשה מלווה אותנו מהאביב עד הסתיו. לא כל כך בעיתי בגרניום אך בנגיעות רבה יכול להרוג את הצמחים.
כנימה פלורידית
עוד מזיק שמתפשט יותר ויותר בארץ ואנשים לא מודעים אליו. הזיהוי שלו הוא ויזואלי רואים את הכנימות הלבנות יושבות בעיקר ביין הפרקים ובצוואר השורש.
טיפול כנגד המזיקים הוא בחמרי ההדברה הידועים והמומלצים ע"י חברות ההדברה וניתן להשיגם במשתלות ברחבי הארץ.
מחלות עלים
אפשר להימנע ממחלות עלים בקלות יחסית ע"י טיפול נכון שהוא בעיקר השקיה או בטפטוף או להשקות את הצמחים בשעות הבוקר כך שהעלים יגעו ללילה יבשים. כל עלה נגוע יש לסלק.
